על צמיחה ממשבר או ממשבר להזדמנות

משבר – אירוע או תקופה חריגה בעלת פוטנציאל שלילי בחיי האדם, שתוצאותיו יכולות להביא לפגיעה חמורה באיכות חייו ואף להוות איום על עצם קיומו. שורש המילה בעברית הוא "שבר", מונח המציין שינוי גדול ובלתי צפוי בחיים המייצר שבר בין החיים בעבר להווה. משבר יכול להיות מפתיע או תוצאה של הידרדרות לאורך זמן. (ויקיפדיה)

תרשו לי לשתף אתכם בסיפור אישי.


ברביעי בנובמבר 2013 אובחנתי עם סרטן המעי הגס. ברגע אחד באה לסיומה שנה של כאבי בטן איומים, עייפות בלתי מוסברת ובעיקר שנה של חרדות מפני הבלתי נודע. תמו סימני השאלה.
כשחליתי, זו הייתה הפעם הראשונה בחיי בה עצרתי בעל כורחי, אם כי לא מיד. בתחילת הדרך נלחמתי בו עם כל הכלים הכי חזקים שלי, זה לא באמת עזר לי, הפסדתי בכל המערכות. רק כשנכנעתי וכשהסכמתי להקשיב ולהבין את ה"מה" ו"למה" של הסרטן בחיי התחלתי בתהליך ההחלמה שחולל מהפך מהותי בתפיסה שלי את עצמי ואת החיים שאני רוצה.

בעבר הרחוק שלי, כשהייתי במצבי משבר אקוטיים, בהם כל אחד אחר היה לוקח פסק זמן, אני נלחמתי על החזרה לשגרה והכי מהר שאפשר. הייתי כאחוזת אמוק ולא נתתי לעצמי רגע אחד של חסד, רגע אחד שבו הרשתי לעצמי להישבר ולהיות חלשה. "את חזקה" אמרתי לעצמי וחזרתי על זה כמו מנטרה שוב ושוב, ומבחינתי להיות חזקה היה להמשיך הלאה בכל הכוח. פחדתי שאם אעצור ואבחן מה קרה לי, אשבר ולא אצליח להתאושש.

ההתנהלות הזו לאורך שנים הביאה לחיי את הסרטן שאמר בדרכו, שאינה משתמעת לשתי פנים, עכשיו אני מחליט. עצרי!

אז עצרתי, אבל מה עכשיו? לאן הולכים מכאן?

מציאות חיי השתנתה לחלוטין. במשך 5 שנים עברתי שני ניתוחים גדולים מאוד לצד  עשרות טיפולי כימותרפיה. שום דבר לא הזכיר את החיים שהיו לפני שחליתי. בתחילת הדרך, נאבקתי בסרטן. יצאתי לקרב על חיי, כך לפחות חשבתי. לימדתי תוך כדי טיפולים, נאחזת בציפורניים במציאות החיים שהכרתי, רק שהם כבר לא היו שם. הייתה מציאות חדשה ואני סירבתי לקבל אותה. הייתי בהכחשה גמורה.
אך למשברים יש שפה משלהם, הם לא נעלמים והמציאות החדשה כאן כדי להישאר וכדאי שנסתגל אליה.  אין לאן לברוח ועכשיו נשאר ללמוד  איך לחיות בה הכי טוב שאנחנו יכולים ואף כדברי הקלישאה – "איך להפוך לימון ללימונדה".
משבר לא חייב להיות משהו אקוטי כמו מחלה קשה ו/או מוות של אדם קרוב. למשבר יש פנים רבות וגוונים שונים. זו יכולה להיות פרידה מבן/בת זוג, פיטורין, משבר כלכלי, משבר ביחסים אישיים או עסקיים. זה יכול להיות משבר בעקבות מעבר לארץ חדשה או אפילו לעיר / שכונה אחרת. משבר מתרחש כשמציאות חיינו משתנה, כשהשגרה כפי שהכרנו אותה איננה עוד.

מה קורה לנו בזמן משבר?

אני רוצה שתדמיינו עץ בשלכת, אט אט הוא מסיר מעליו את העלים וכשמגיעים חודשי החורף הוא חשוף לחלוטין לרוחות ולקור. תמיד שאלתי את עצמי איך קורה שדווקא בתקופה שהוא צריך להגן על עצמו מפני הקור הוא הכי חשוף?
התשובה התבררה כמאוד הגיונית… בתוקפה הכי קשה בשנה, בתקופה שהוא, על פניו, הכי פגיע, הוא הכי פחות שביר.
הענפים החשופים שבירים פחות בזמן הרוחות כי הם כבדים פחות. שמתם לב איזה עצים נשברים ברוחות החזקות של החורף? נכון, בד"כ יהיו אלה העצים עם הענפים הכבדים יותר.
במילים אחרות, החשיפה מגינה עליו מפני שבירה. ואז עם בוא האביב שוב יוצאים הניצנים החדשים ואט אט הוא מלבלב ומוריק, ענפיו מתמלאים בעלים ירוקים ורעננים.

כך גם אנחנו, בני האדם. בתוקפות משבר אם נרשה לעצמנו להיות חשופים, נסיר מעלינו את המגננות והתירוצים ונסכים להיפגש עם הפחדים שלנו, לתת לעצמנו להרגיש, ולקבל כל רגש שעולה בנו מבלי לשפוט את עצמנו אם זה נכון או לא נכון להרגיש כך, אם נרשה לעצמנו להיות חלשים ולבקש עזרה נגלה שאנחנו בעצם מתחזקים ולא נשברים. במצב הזה שבו אנחנו לא מטאטאים דבר מתחת לשטיח, כשאנחנו מוכנים להביט לעצמנו בעיניים ולהכיר בחולשות שלנו, זה המקום בו נכיר גם בחוזקות שלנו ונוכל להתחיל לצמוח.

ההתפתחות שלנו כבני אדם היא אינסופית ולו רק בגלל שהמצבים בחיינו משתנים ללא הרף. בכל פעם מחדש אנחנו ניצבים בפני אתגרים חדשים שדורשים מאיתנו לקרוא את המפה ולתכנן את המשך הדרך.

בכל אחד ממצבי המשבר שהוזכרו למעלה, אנחנו נפרדים ממציאות החיים כפי שהכרנו אותה עד כה ואנחנו פוגשים מציאות חיים שונה ובלתי מוכרת. במציאות החדשה יש כללים חדשים, חוקים חדשים, מצבים בלתי מוכרים והתנהלות שונה. אך שימו לב, מעל הכל, אנחנו נפרדים ממי שאנחנו היינו. אנחנו כבר לא אותו אדם שהיינו לפני המשבר. עברנו חוויה שמאלצת אותנו לשנות דרכי חשיבה ודרכי התנהגות.

כשאירוע פתאומי פוקד את חיינו, בתקופה הראשונה, שמשתנה מאדם לאדם, אנחנו לרוב עוסקים בפעולות הישרדות, משמע טיפול בדברים טכניים והתארגנות לוגיסטית שאין מנוס ממנה. התקופה הזו נועדה לייצב את מציאות החיים החדשה. זה הזמן הנדרש לנו להבין שחוקי המשחק השתנו וללמוד את חוקי המשחק החדשים.
בשלב השני אנחנו פוגשים את עצמנו במציאות הזו. זה השלב שרבים מאיתנו בורחים ממנו. חלקנו ממשיכים על אוטומט, מתפקדים בצורה מעוררת השתהות, זוכים לאהדה רבה מקרב הסובבים אותנו, שמעריצים אותנו עד כמה אנחנו חזקים ואיזה יופי אנחנו מתפקדים. אנחנו לא עוצרים לרגע – אם נעצור ניפול. אנחנו מתישים את עצמנו כדי שנוכל להירדם בלילה, מעסיקים את עצמנו בכל רגע נתון, מקיפים את עצמנו באנשים, רק לא להיות לבד עם המחשבות, עם הפחדים. אנחנו לעיתים מסתגרים בעצמנו, וחוזרים על המנטרה, הכל בסדר, הכל מאחורי, אני לא כועס/ת, לא מפחד/ת, הכל טוב. באמת "הכל טוב"? . בספר התירוצים הגדול אנחנו נמצא את התרוץ הכי נכון לנו כדי לברוח מההתמודדות עם מהמציאות החדשה.
אנחנו יכולים להמשיך ולהיאחז במציאות הישנה ובהרגלים הישנים, לפעמים זה גם מצליח. אנחנו יכולים לספר לעצמנו סיפורים ולמכור אותם גם לאחרים, והעצוב הוא, לפעמים אנחנו ממש מאמינים לסיפורים שלנו. ועם זאת, עמוק בפנים דברים מתחילים לבעבע. אנחנו יכולים לטאטא את הכאבים, הכעסים, התסכול ופחדים מתחת לשטיח, אבל שם הם יצטברו ויגדלו אט אט לממדי ענק.

אתם זוכרים את העץ שלנו? בכל שנה הוא מכין את עצמו למציאות המשתנה. הוא יודע שבכדי שענפיו לא ישברו עליו להשיל את העלים, הם אינם מגינים עליו אלא להיפך מכבידים ומסכנים אותו.

עכשיו זה אתם. עליכם להתכונן למציאות החדשה. להשיל מעליכם את העלים שכביכול מגינים עליכם ולהסתכל למציאות בעיניים. להפסיק להתכחש לרגשות שלנו. עברתם משבר, קטן או גדול, ממדיו אינם חשובים כלל, מה שחשוב מי אתם עכשיו. תנו לעצמכם לפחד, לבכות, לכעוס, להתאכזב, להרגיש בדידות ועצב תנו לעצמכם להיות במקום הזה. מותר לכם להיעזר באחרים ולהגיד בקול – "קשה לי עכשיו" , "אני מבולבל/ת".

זו אינה חולשה, זו העוצמה שלכם!

רק ברגע הזה תוכלו לקרוא את מפת חייכם החדשה,
להבין מה נשתנה והחשוב מכל, להחליט לאן מכאן.

אז לאן מכאן?

לצמיחה מחדש! להפוך את הלימון ללימונדה!

אחרי תקופת החורף, אחרי "האבל" על מה שהיה ומה שנגמר מגיעה תקופת הרנסנס שלכם. הזמן להיוולד מחדש, לפרוח, בדיוק כמו העץ שלנו. העץ שלנו יודע שאחרי החורף יגיע האביב והוא יפרח מחדש. גם אני ידעתי את זה בתקופה בה הייתי מוגדרת "סופנית". אלה היו ימים קשים מנושא פיזית ונפשית ועדין בתוך תוכי לא אבדתי תקווה, הייתה בי אמונה בלתי מעורערת שאני אצא מזה. לא ידעתי עדין איך אך ידעתי מעל לכל ספק, ידיעה פנימית בלתי מוסברת ש – "לא כך יסתיים סיפור חיי "

איך עושים את זה?

לכל אחד/ת תהליך לידה מחדש משלו/ה.

אפשר ורצוי להיעזר באנשי מקצוע (טיפול/אימון וכד'), אפשר להשתתף בסדנאות שונות ומגוונות ואפשר לעשות את הצעד הראשון ממש כאן. בקובץ המצורף תמצאו תרגיל אחד שאני קוראת לו להתחיל מבראשית.

בהצלחה, שלכם,

אתי ©

כתיבת תגובה